• מדדי קול – שקט מדי, רועש מדי, היגוי לא ברור.
• הפיכת המסר למורכב מדי, על ידי פרטים מיותרים או ע"י יותר מדי קפיצות בנושאים רבים מדי – הגורמים למאזין ללכת לאיבוד, לשכוח את הנקודה שלך או את המטרה של האינטראקציה.
• שפת גוף או אלמנטים מילוליים סותרים או מתנגשים עם המסר המילולי, כגון חיוך כאשר אומר דברי כעס או כאב.
• מקדישים יותר מדי תשומת לב לתגובות האדם האחר ואיך מתייחס למסר ולא ממשיכים בקו המחשבה העצמי – מה שיוצר מסר מבולבל ולא עקבי.

• מקבל המידע עסוק במשהו אחר או טרוד, דעתו מוסחת.
• מקבל המידע עסוק בגיבוש תשובה או ברעיון משלו שרוצה להעביר לדובר.
• מקבל המידע אינו פתוח להאזין לאמונות ודעות שאינן תואמות את שלו.
• מקבל המידע עסוק בשיפוט הדובר או התוכן המועבר ע"י הדובר.
• מקבל המידע אינו מבקש הבהרות גם כאשר יודע שאינו מבין חלקים מדבריו של הדובר.

1. האזנה תחרותית - כאשר אנו מעוניינים יותר בקידום נקודת המבט שלנו מאשר בהבנה או בחקירת נקודת המבט של מישהו אחר. בהאזנה מסוג זה אנו קשובים במיוחד לליקויים, פרצות או נקודות תורפה אותן נוכל לתקוף כאשר יגיע תורנו. בזמן שאנו כביכול מקשיבים, אנו מחכים בקוצר רוח לומר את הדעה שלנו, להביע את הכוח שלנו, לנצח את הטיעונים שהושמעו ולהיות 'חכמים וצודקים'.
2. האזנה פסיבית  – כאשר אנו מעוניינים באמת לשמוע ולהבין את נקודת המבט של האחר. אנחנו קשובים אך פסיביים. אנו מניחים כי שמענו והבנו את דבריו של האחר כראוי, אך נשארים פסיביים ולא מבררים עם הדובר האם אכן הבנו אותו כראוי (המטפל המהנהן...)
3. הקשבה פעילה או רפלקטיבית – המספקת גם שיקוף של הדברים, היא מיומנות ההקשבה הטובה ביותר. בזמן הקשבה פעילה אנחנו גם מעוניינים באמת להבין מה האדם השני חושב, מרגיש, רוצה או איזה מסר מעוניין להעביר, אך אנחנו גם פועלים לבדוק את ההבנה שלנו לפני שאנחנו מגיבים ומביעים את דעתנו. אנו מנסחים מחדש את המסר של הדובר ומשקפים אותו בחזרה לשולח לצורך אימות – האם הבנתי את דבריך נכונה?.

  טיפול קוגניטיבי התנהגותי הנו טיפול פסיכולוגי קצר מועד וממוקד מטרה.הטיפול מבוסס על ההנחה שלמדדים פיזיולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים יש השפעה משולבת ומשמעותית על חיי הרגש.

מטרת הטיפול היא לסייע למטופלים לזהות, לנתח ולשנות דרכי חשיבה המובילים לתחושות קשות של חרדה או דיכאון. באמצעות הכלים הקוגניטיביים המטופל לומד לחשוב בדרך של השערות ולא אמיתות, ולנסח מחדש את האמת בדרך אלטרנטיבית. לא פעם אנשים מגיבים בצורה רגשית חמורה לגירויים בסביבתם כאשר הסיבה לכך היא ראיית המציאות בצורה של "אמת" מוחלטת ולא בצורה של השערה. לדוגמא, מטופלת שמגיעה לטיפול עקב תחושת דיכאון, יכולה לספר שהביקורת שמטיחים בה במשפחתה מחמירה את הרגשתה כאדם חסר תועלת ולא מוצלח. טיפול קוגניטיבי התנהגותי שם את הביקורת שמוטחת בה ואת המחשבות והרגשות שביקורת זו מעלה בה באור מציאותי. האדם משנה את ההבנה של הדברים מאמת ועובדה מוחלטת הגוררת תחושות של חוסר אונים ותקיעות ("אני לא מוצלחת בשום דבר") להשערות מבוססות מציאות המאפשרות צמיחה ("יכול להיות שטעיתי אבל זה לא אומר שאני תמיד טועה"). באמצעות כלים התנהגותיים המטופל ילמד לשבור דפוסי התנהגות המשמרים / מעוררים חרדה, דיכאון או מצבים רגשיים אחרים בעטיים הגיע לטיפול.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי ( CBT ) הנו אחד הכלים המועדפים לטיפול בחרדה, דיכאון, אובססיה ופוסט טראומה, ויעילותו הוכחה במחקרים רבים. ניתן לשלב את הטיפול עם לימוד הרפיה, ביופידבק, דמיון מודרך או נוירו פידבק להשלמת הכלים של המטופל בהתמודדות עם מצוקתו.

הכלי הטיפולי'מה קורה לי' הנו כלי למטפל בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית ומכיל חומר רב הנותן מקום לאירועים מעוררי דחק, מדדים פיזיולוגיים האופייניים לדחק / חרדה / דכאון / טראומה, מצב רגשי שלי ושל האנשים סביבי כאשר אני במצוקה, ומחשבות בזמן מצב המצוקה ולאורך תהליך הטיפול. הכלי מכיל כמאה קלפים, לוח מגנטי עם ציור סכמטי של גוף האדם ומגנטים המתארים תחושות פיזיולוגיות. בשלבי הטיפול הראשונים המטופל יוכל באמצעות הכלי 'לארגן' את מצב החרדה הכאוטי תוך העלאה למודעות הבניה של כל המדדים – המצב, התגובה, הרגש, המחשבה והמצב הפיזיולוגי. ניתן לעבוד עם הכלי גם בשיטה הנרטיבית כך שהמטופל, בהנחיית המטפל כותב את 'סיפור החרדה' ע"פ המדדים שארגן, ולאורך התהליך הטיפולי כותב את ה'סיפור החלופי' המתבסס על בחינת מציאות וכלים להתמודדות. כך, בסוף התהליך הנבדק יוכל להעריך 'שחור על גבי לבן' את התהליך שעבר בטיפול ומהם הכלים העומדים לרשותו בסוף התהליך. מאות מטפלים ברחבי הארץ עובדים עם הכלי הטיפול 'מה קורה לי' המזמן חווית טיפול יצירתית ויעילה.    

הפלסטיות של המוח - המוח הגמיש   שינוי גישה לאורך התפתחות המדע עד לפני כעשור האמינו מדענים שהגוף מפסיק לייצר תאים עצביים חדשים אחרי אמצע גיל הילדות. הם סברו שמנקודה זו ואילך קטן מספר הקשרים העצביים החדשים, והמוח נותר במצב קבוע. לפי תאוריה זו, בפרק הזמן שבין אמצע הילדות למוות, מבנהו ופעולתו של המוח קבועים ובלתי ניתנים לשינוי . מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שטענה זו אינה נכונה, וכיום אנו יודעים שהמוח אינו מפסיק להשתנות לעולם. כיום יש ראיות מדעיות מוצקות לכך שהמוח יכול לשנות את צורתו הפיזית, בתגובה לחוויות חדשות שחווה האדם בחייו, כלומר, המוח משתנה בתגובה  ללמידה. יצירת קשרים השינויים המתרחשים במוח, עקב למידה, קורים בדרך כלל ברמת הנוירונים וחיבוריהם. במצב הטוב ביותר, מספר גדול של נוירונים יוצרים קשרים עם נוירונים אחרים. כמות הנוירונים שמצליחים ליצור קשרים כאלה מנבאת את הקלות שבה יהיה אפשר לרכוש ידע חדש ולשמרו. ולהפך – מי שקשרי הנוירונים שלו מועטים יתקשה בלמידה, והיא תהיה בעבורו תהליך לקוי ומתסכל. חוסר הקשרים או חוסר יעילות ביצירת קשרים חדשים באופן מאורגן נמצא בשורש ליקויי למידה רבים. פלסטיות עצבית, היא תגובת המוח לרכישה מתמדת של מידע חדש. ואולם הפלסטיות אינה נוגעת בשינוי המבני הפיזי בלבד, אלא כרוכה גם בשינויים בארגון התפקודי של המוח. גמישות המוח באה לידי ביטוי במגוון רחב של תהליכים המתרחשים בחייו של אדם. כמה סוגים של תאים במוח נקראים להשתתף בתהליכים אלו, ובהם נוירונים, גליה ותאים וסקולריים. מדען המוח פרופ' מייק מרזניק היה הראשון שטען שתרגילי מוח עשויים להיות יעילים בטיפול במחלות נפש להן השפעה על תפקודים קוגניטיביים. בהמשך, במחקרו על דיסלקציה הראה שבעקבות אימון ממוחשב ממוקד אירעו שינויים במסלולים העצביים של תפקודים שפתיים אצל לומדים עם דיסלקציה. ממצאים אלה נראו באופן ברור בהדמייתMRI לאחר תקופת האימון. הוא האמין שהמוח שומר על גמישות מלידה ועד המוות, וגם קשישים יכולים לשפר את תפקודם הקוגניטיבי. פרופ' מרזניק הנו אחד מהאבות המייסדים של תוכנתFast ForWord® לקריאה על תוכנתFast ForWord® בספר 'המוח הגמיש' הקליקו כאן               עיבוד שמיעתי מהם קשיים בעיבוד שמיעתי? במהלך השנים דווח רבות בספרות המקצועית על ילדים ועל מבוגרים בעלי שמיעה תקינה, המתקשים להבין דיבור ושפה על סמך הערוץ השמיעתי בלבד. אלו מתקשים לקלוט ולעבד מידע שמיעתי, בעיקר בתנאים מקשים, כגון: רעש רקע, דיבור מהיר ו/או דיבור של מספר אנשים במקביל. תופעה זו מכונה "הפרעות בעיבוד שמיעתי". בחלק מהמקרים הליקוי בעיבוד השמיעתי נובע מפגיעה ספציפית במבנה או בתהליכים הקשורים למסלול השמיעתי. במקרים אחרים הבעיה נובעת מליקוי כללי יותר בתפקוד, כגון: הפרעות קשב, קשיים קוגניטיביים וכו', ויתכנו גם מקרים בהם הליקוי נובע משתי הסיבות גם יחד. מאפיינים התנהגותיים שכיחים אצל בעלי קשיים בעיבוד שמיעתי:   קשיים בהבחנה בין צלילים דומים - בלבול בין מילים דומות. קשיים ביכולת לזכור רצף צלילים באופן מדויק. קשיים אלו באים לידי ביטוי במטלות, כגון: איות, קריאה, חוקי דקדוק. קושי בהבנת דיבור על רקע רעש או על רקע דיבור מתחרה. קושי בזיכרון שמיעתי – היות ומראש המידע נקלט באופן חלקי או שגוי. קושי במעקב ובמילוי הוראות מורכבות הניתנות בעל-פה. ייתכן חוסר שקט וסף ריכוז נמוך במצבים הדורשים הקשבה. קושי בהבנת דיבור מהיר או אנשים עם מבטאים שונים. שאלות "מה?" תכופות ובקשה לחזור שוב על המסר. קושי בהאזנה לטלפון – אין רמזים נוספים, המידע מתבסס על האזנה בתנאים שאינם אופטימלים. ייתכנו קשיים נוספים בתחומי השפה, הדיבור והלמידה. למעשה כל המאפיינים הללו נובעים מכך שהמידע מראש קודד באופן חלקי או לא מדויק, מה שמקשה על כל התהליכים המורכבים יותר המבוססים על תהליך התפיסה הראשוני. מגבלות בעיבוד מהיר של צלילים משתנים יכולות לגרום ללקות שפתית. ילדים עם לקות שפתית מתקשים להבחין בין זוגות עיצורים. ילדים עם לקות שפתית מתקשים בהבחנה בין צלילים כאשר יש מעברים חדים בתדירותם (כמו B P ), או כאשר הצלילים מופרדים על-ידי הפסקות קצרות מאוד. מחקריה של טלל – חוקרת בכירה ואחת ממפתחות תוכנת Fast ForWord® הראו שהביצוע של ילדים עם לקות שפתית משתפר כאשר מאריכים את ההפסקות בין הצלילים בזמן שינוי התדירות. מחקרים שבהם ילדים תרגלו הבחנה בין צלילים משתנים, במשך חודש, הראו שיפור משמעותי ביותר אצל הילדים במבחני שפה. הקושי בהבחנה בעיצורים מתקשר לקושי כללי בתפיסת דיבור. ילדים אלו מתקשים יותר מילדים אחרים בפענוח דיבור שאינו ברור, כמו למשל במקום הומה אדם, על רקע רעש מתחרה או בטלפון, הם מתקשים יותר בפענוח הדיבור בכיתה ובין חברים. קושי זה אינו קשור לשמיעה שיכולה להיות תקינה. מגבלה ביכולת המוח לעבד במהירות מידע היא זו שכנראה עומדת בבסיס הלקות השפתית. לילדים עם לקות שפתית זמן תגובה ארוך יותר בביצוע מטלות מילוליות ולא מילוליות. מבני שפה מורכבים דורשים זמן עיבוד ארוך יותר מאשר מבנים פשוטים. כשעולה רמת המורכבות של המשפטים עולה הדרישה ממשאבי העיבוד ואז מתרחשות ההשמטות. בהתאם לכך, מורכבות פונולוגית ומורכבות מבחינת הדקדוק ומשקל המילים פוגמות בהבנה ובהפקת דיבור אצל ילדים אלו. פעמים רבות ילדים אלה יאובחנו בטעות כבעלי הפרעות קשב וריכוז מאחר ומתקשים לעקוב אחר הנאמר במליאה, מאבדים עניין ומשמיטים חלקי מידע לאורך השיעור. לאורך זמן התסכול גובר ובהתאם ההתנהגות. פעמים רבות אכן קיימת גם הפרעת קשב ריכוז אך ההבחנה המבדלת בעייתית ולרוב לא מתבצעת. רמות הבסיס של תוכנת Fast ForWord® עובדות על ייעול המסלולים העצביים הנדרשים ללמידת שפה, בדגש על עיבוד שמיעתי. ישנו מאגר נרחב של מחקרים המראה שיפור ניכר במיומנויות שפתיות לאחר תקופת עבודה עקבית ורצופה עם תוכנת Fast ForWord® . למרות שהתוכנה מוגשת כולה באנגלית, רוב המשימות ברמות הבסיס אינן דורשות ידיעת אנגלית, מאחר ועושות שימוש בגירויים טרום שפתיים דוגמת צלילים עולים ויורדים, צירופי צלילים חסרי משמעות סמנטית, חיצים וכו'. עם ההרשמה תקבלו הנחיות בעברית. גם בארץ קיבלנו דיווחים מהורים לילדים עם קשיים בעיבוד שמיעתי שעבדו עם התוכנה על שיפור, בעיקר בהיבטים: מהירות עיבוד מידע מהערוץ השמיעתי, הבנה טובה יותר של מידע שמיעתי, שיפור במיומנויות תקשורת, ירידה במוסחות במליאה. כל הרמות של תוכנת Fast ForWord  ; גם כאשר מדובר ברמות לימוד האנגלית, לוקחות בחשבון שיפור עיבוד שמיעתי, תרגול פונולוגי, הבחנה בין צלילים דומים, קידוד ועוד.  לקריאה נוספת וצפייה בסרטוני הסבר באנגלית הקליקו כאן     לימוד אנגלית   - גם למתקשים, גם למצטיינים הילדים שלכם נמצאים שעות מול המחשב? אפשר לנצל לטובה את היכולת שלהם להיות מרותקים למסך הקטן. תוכנת Fast ForWord® הנה תוכנה מתקדמת ללימוד אנגלית באמצעות תרגילים דמויי משחקי מחשב באנימציה משעשעת. המערכת מתאימה עצמה לנקודות החוזק והחולשה של הלומד ומקצה לו משימות בהתאם. באמצעות תוכנה זו הלומד משתתף מהמחשב הביתי ב 3-5 שיעורים בני 30 דקות בזמנו החופשי, אך עם מעקב מקצועי ולווי של צוות כפיים. בנוסף, הלומד מקבל דוחות התקדמות שבועיים לתיבת הדוא"ל, מקבל דפי עזרה למשימות בהם מתקשה ועוד. התוכנה מתאימה ללומדים ממגוון רמות - החל מילדים בכיתה ד' ועד בוגרים. בבניית התוכנה יש דגש רב על שימור מוטיבציה, האנימציה מתוחכמת ומשעשעת וגם לומדים המתקשים באנגלית בתנאים של למידה פרונטלית בכיתה, נהנים מחווית למידה חיובית ומתגמלת. המשימות הניתנות בתוכנה זו שמות דגש גם על תהליכי קשב, זיכרון עבודה, הבחנה שמיעתית, איתור פרטים, עבודה ע"פ הוראות ועוד מיומנויות הנדרשות ללמידה יעילה.

'כפיים' - כלים פסיכולוגיים וחינוכיים מבוססי מחקר www.capaim.com